menu

31 ביולי 2011

לפני ואחרי...

מי לא מכיר את הספות הקטנות שמגיעות בשלל דמויות וולט דיסני?! נעם קיבל אחת ליום הולדתו, הוא כל כך אוהב אותה, שהוא רוצה לישון עליה כל לילה. גם כשחוזרים מהגן יש טקס: הוא מתיישב על הספה עם בקבוק תה וצופה בטלטביז (התוכנית האהובה עליו עכשיו).
החלטתי שאני מוכרחה לשדרג אותה כי לא מתאים לי כל הכחול הזועק הזה בבית:)
(גלי אהובתי, מתה עליך וזאת ה-מתנה אבל כנראה שירכא לא חזקים כ"כ בעיצוב) ובכלל אם היא הפכה להיות כל כך שימושית שלפחות תיראה טוב!

לכל התופרות שקוראות, מכירות את זה שאתן קונות בדים מקסימים וקשה לכם להשתמש בהם, והם שוכבים בארון מעל שנתיים עד שמגיע הדבר הנכון? כך קרה לי עם בד הינשופים. אני כל כך כל כך אוהבת אותו שהיה לי קשה מאוד להשתמש בו. קניתי את הבד גם בירוק וכחול (השתמשתי בו כאן במשטח הפעילות) אבל את הלבן הכי אהבתי (בכלל יש לי חולשה לצבע הזה). ברגע שחשבתי על שדרוג הספה של נעם, היה לי ברור שאני הולכת על זה והנה קבלו הצצה לתוצאה.

לפני:



ואחרי:




שלא תחשבו לרגע שאני רפדתי את זה, כי ממש לא כך הדבר. זה היה מורכב מידי וממש לא לסבלנות שלי ולמעט הזמן שיש לי. לקחתי את הספה עם הבדים הנבחרים (3 פעמיים שיניתי את בחירת הבדים) ונתתי לעבאד, רפד מספר אחד בסכנין! וגם אחד האנשים הישרים שפגשתי. ו......יצאתי ממנו עם שלל שאריות שהיו עולות לי הרבה בנחלה. עלות כוללת 300ש"ח
הספה עלתה-100
בדים שנרכשו כאן -100
עבודת רפד -100 ש"ח
 נראה לי שווה לא????

נעם כל כך שמח לקבל את הספה שלו חזרה ואני מרוצה וכבר עוברת לפרוייקט הבא... מגן ראש למיטה.

בימים האחרונים אנחנו עושים קצת שדרוגים בחדר של נעם מתוך כוונה להעביר אותו למיטת מעבר וההתרגשות גדולה.
אם לומר את האמת הוא ממש מוכן, אבל לי קשה מאוד לשחרר. אני חושבת שהתחושה היא אותה התחושה של הפסקת ההנקה וגם המטרנה לפני השינה. הוא עוד תינוקי קטן שלי איך קרה שהוא עובר למיטה של גדולים פתאום????!!!!
אני מפחדת להתעורר ופתאום הוא יבקש ממני את מפתחות האוטו. קצת הרחקתי לכת לא? יגיע היום ואני אקנה לו ספה אמיתית  של גדולים לדירת הרווקים שלו. או שאולי אני ארפד את הישנה:) אבל עד אז כנראה שאני יעשה לו עוד כל מיני דברים....

שבוע טוב לכלום!
הילה

21 ביולי 2011

כובע קסמים



מילים: לאה גולדברג
כל הימים, כל הימים
חולמת אני על כובע קסמים.
כובע קטן, מקושט נוצה,
העושה כל מה שאני רוצה.

אחבוש אותו ואומר, למשל:
"כובע, עשה שאני אגדל!"
והנה מיד הנני עולה,
וגופי מתמתח ואני גדולה,
ואין כמוני בכל העולם;
כי אני גדולה וגבוהה מכולם.
והכל מסתכלים ביראה וכבוד,
כי הרי אני גדולה עד מאוד.

ואמא בערב כבר לא תאמר:
"לכי לישון כבר מאוחר!"
ואבא לא עוד יגער במילים:
"אל תתערבי בשיחת הגדולים!"
וכשאדבר יקשיבו כולם,
כי אני הגדולה בכל העולם.

כל הימים, כל הימים...

הנה בליבי בקשה שניה:
"כובע היה לאוניה!"
מיד הוא קופץ מראשי לים
ואני מפליגה בו בכל העולם,
לאיים רחוקים, לארץ זרה,
נוסעת הלוך ובחזרה,
ורואה ערים והרבה אנשים,
פרסים והודים וכושים,
ואיש לא יבין, ואיש לא ידע,
כי נוסעת בים ילדה לבדה.

ואם יהיה לי בים עצוב,
אומר לו: "כובע, הביתה שוב!"
ואבוא לביתי. ומכל המדינות
לכל חברי אביא מתנות.
ומסביבי ישבו חברים
ואני אספר להם סיפורים,
ואיש לא יעז להגיד לי עכשיו:
"שוב היא בודה סיפורי כזב!"

כל הימים, כל הימים...









יש כ"כ הרבה פרויקטים שאני לא מצליחה להראות מפאת חוסר בזמן. מבטיחה להשתפר.

הגזרה של הכובע נלקחה מאחד הספרים האהובים עלי Children'sClothes ספר נהדר עם הדרכה מצויינת.


נעם אומנם הדוגמן, אבל הכובע נתפר לחבר הכי טוב שלו איתי. מהרגע שהוא מתעורר ועד הרגע שהוא הולך לישון הוא עם כובע על הראש (כולל את הלילה) והכובע חייב להיות בצבע ירוק! לקחתי בחשבון שאולי הפטיש הזה יעבור ולכן הכובע דו צדדי. צד אחד ירוק כמובן והצד השני בד מקסים של פילים שקניתי בfabricworm

מצאתי הדרכה נחמדה של כובע באתר של מרתה  סטיוארט  אתם יכולים לראות אותה כאן


 אולי בהמשך אצלם הדרכה של הכובע שתפרתי.




שיהיה לכולם סופ"ש נעים
הילה


18 ביולי 2011

יום הולדת שנתיים לנעם- הקונספט קרקס

סיפור לידה בגיל שנתיים? נראה לי שאת זה אני אשאיר לפוסט אחר.
קיבלתי כל מיני תגובות על מסיבת יום ההולדת שארגנתי לנעם. אבל השכיחה ביותר הייתה "מה את משוגעת?? מי עורך מסיבה כל כך גדולה לילד בן שנתיים?" 
אבל הרגשתי שאני באמת רוצה לחגוג, שלחגיגה הזו יש משמעות עבורי קצת יותר עמוקה מעוד יום הולדת.
כשנעם נולד, אבא שלי כפה עלינו לקיים ברית מילה, עם כל המשתמע מזה. בסבך ההורמונים והרגשות שליוו את הלידה, נכנעתי ללחצים והיום אני אפילו לא רוצה להיזכר בזה. הדבר היחיד שרציתי זה לצרוח על כולם שיעזבו אותי בשקט ויעלמו, ויתנו לי להיות עם הגוזל שלי שרק נולד וכבר מצא את עצמו במרכזה של כזו המולה. לא הרגשתי שאני חוגגת משהו, וכל משמעות שאולי היתה לאירוע שכזה, התאיידה בינות לצהלולים. אני מפצירה בכל אישה שיולדת את ילדה הראשון (אולי עם השני זה אחרת..?) לחכות לפחות 5 חודשים עד שמקיימים אירוע המוני.

היום אני מרגישה שבאמת יש לי מה לחגוג ואני רוצה לחגוג כל יום ולומר תודה! תודה שבחרת בי מכל האימהות בעולם.

המסיבה נתנה הזדמנות נהדרת להפגיש בין כל האנשים האהובים בחיינו, שלא כולם מכירים אחד את השני אבל כולם נוטלים חלק משמעותי בחייו של נעם.

התחלתי את ההכנות חודש מראש,אבל לא עמדתי בזמנים והיו הרבה דברים שנשארו לדקה התשעים. נפגשתי עם נוית, הידועה גם בכנויה הבלבוסטה, להחלטת קונפסט ולאחר פשפושים באינטרנט בחרנו בקרקס! שמח, צבעוני, כל ילד אוהב חיות, והתוצאה בהמשך:

הברכה שכתבנו לנעם ליום הולדתו הראשון (בקרוב תעבור כריכה אצל אוריתי מטווילנגן ואכתוב גם על זה)  מרגישה לי נכונה גם היום.
"ממשיכים ללוות אותך במסע החיים המשותף שלנו יחד"
אוהבים אותך יותר משתדע אי פעם
אמא ואבא









ההזמנה הייתה דו צדדית בגודל של גלויה:



כל ילד קיבל שקית הפתעה (לא יכולתי להתאפק למרות שזה ממש לא הגיל. היו כמה הורים שרצו להרוג אותי) יחד עם משחק בועות סבון ומשחק זיכרון: 18 כרטיסיות עם 9 דמויות שונות שעוצבו על בסיס דמויות הקרקס.
ניתן להוריד את הכרטיסיות מכאן הן הודפסו ונכסו למכשיר למינציה להקשחה (כל האלמנטים נלקחו מה-shutterstock








שלוש שעות לפני שכלום הגיעו, הייתי כבר פקעת עצבים זעופה. אחותי המהממת הכינה רשימת מטלות של הדברים שנשאר לעשות (צו'צונה שלי תודה רבה אהובתי. אלופת העולם בסדר וארגון של אחרים):


עוגת רכבת שנלקחה מההדרכה הנהדרת הזאת.
כל ילד קיבל עוגיית גינגר בצורת פיל (אחת הטעימות שאכלתי) שהכינה לנו עוגילי.




נעם היה מאושר עד לב השמיים וכך גם אמא שלו:)

אני חייבת לומר שבלי ההתגייסות של ההורים המקסימים שלי והחברות הנהדרות זה היה מסתכם בקפה ועוגה. תודה ענקית לכולם. גלי תודה שהיה לך את הכוח והסובלנות לשמוע אותי 7 פעמיים ביום
 
זהו להפעם... שנה הבאה הבטחתי לגדי משהו יותר משפחתי.
שבוע טוב לכולם

הילה