פסח מביא איתו תחושה של התחדשות. האביב בפתח ואם לומר את האמת אצלנו הוא ממש כבר כאן! לראות את פריחת כליל החורש והגינות מסביב מעלה בי גם טיפה עצבות וגעגוע לגינה הפורחת שלנו שהשארנו ביודפת; ואילו כאן בביתנו החדש הכל עוד מלא בטון, אבק וטרקטורים מסביב; עושה חשק לעזוב הכל ופשוט לצאת אל הטבע.
על כן, ארזנו את עצמנו ויצאנו בצורה ספונטנית לנשום קצת טבע לא רחוק מהבית, בנהר הירדן. נדהמנו לגלות שם את כל עם ישראל, והחלטנו שההמון הזה פחות מתאים לנו, ונעשה אחורה פנה הביתה. רגע לפני החזרה הבטחנו לנעם טבילה בירדן, בכל זאת הוא הביא את ערכת הצלילה שלו, ובפוקוס מצאנו מקום מקסים ומבודד, בלי נפש חיה, רק אנחנו, היתושים, הדגים והתנים בלילה. הקמנו אוהל והתמקמנו. בלילה הגיעו חברים, הדלקנו מדורה והייתה אוירה מאוד נעימה. לצערי לא התארגנו עם מספיק אוכל אבל הצלחנו לאלתר משהו..
למחרת התקפלנו ונסענו לכיון הבאינס שם ההמון הראה שוב את אותותיו ולאחר שעתיים של חיפוש מסלול ויתרנו ונכנסנו לשער ישוב. היה שם מגרש משחקים גדול ונעם חבר לכמה ילדים; עשינו פיקניק על הדשא. בזמן הזה גדי נכנס לצרכניה שלהם לשאול האם יש מקור מים קרוב ולא מתוייר והופתע לקבל תשובה חיובית. הגענו לאזור מקסים, הלכנו חמש דקות בתוך סבך והגענו לנהר, היינו גם שם לבדנו משך 20 דקות עד שחבורת צעירים עם ג’ווינטים הרסו לנו את השקט והאוירה והבנו שזה הרגע להתקפל חזרה.
אומנם מצלמה שכחתי לקחת. אבל הנייד עשה עבודה לא רעה בכלל:)
כבר סיפרתי לכם שהחג אני מארחת לראשונה בביתי החדש, ניצלתי את ההזדמנות להתחדש במספר רהיטים, ולשפץ כאלו שעבר זמנם.
לפני מספר חודשים שכנתי היקרה (לשעבר:() מצקין, נתנה לי 2 כסאות ישנים שזקוקים לשיפוץ.
קניתי בד שעוונית מנקודה בכפר (זאת הזדמנות לאחל לתמי ברכות על החנות החדשה; למרות המשבר הגדול שהפסקת לייבא את גרינגייט, לארץ מאחלת לך הצלחה רבה ואין בליבי ספק שתצליחי) ואקדח סיכות; שייפיתי את הכסא עד כלות והחלטתי שלא למרוח לכה שקופה אלא להשאיר אותו בגוון הטבעי והתוצאה לפניכם.
חזרה קלה לכולם ושבוע טוב ותכייף נגמר השבוע ושוב סופש:)
הילה
